כשפגשתי את פנחס וחנוך בפעם הראשונה, היחסים ביניהם היו במצב כאוטי. היה לי ברור, שככה זה לא יוכל להימשך עוד הרבה זמן. הם היו עסוקים במריבות יומיומיות, שאיימו לפרק את העסק המשפחתי המוצלח, שאבא שלהם הקים בעמל רב לפני 40 שנה. למעשה, העסק הפסיד באותה שנה כ-1 מיליון שקל והיה על סף סגירה. זיהיתי אצלם תופעה מוכרת בעסקים משפחתיים: בעיה חמורה בהתנהלות התקשורתית בין בני המשפחה המנהלים את העסק, שגרמה לליקויים מהותיים בניהול העסק המשפחתי.

פנחס (50) התחיל לעבוד עם האב כבר בגיל 14, בחופשות מהלימודים, והמשיך בכך גם לאחר השחרור מהצבא. הוא עבד איתו עד יומו האחרון בעסק. היה זה אך טבעי, שהוא ימשיך לנהל את הביזנס אחרי לכתו, וכך אכן קרה. עם זאת, בעקבות פטירת האב, הצטרף גם חנוך (46) לעסק, כעשר שנים לפני שנפגשנו. הוא קיבל לידיו את תחומי הפיננסים והשיווק, מבלי לעבור כל הכשרה בנושאים אלה. העבודה המשותפת בניהול העסק חשפה והציפה מחלוקות ישנות ביניהם, שנשאו איתם במשך השנים. הפער בניסיון העסקי ביניהם רק חידד את המחלוקות.

הם בעיקר התקשו לראות עין בעין את הדרך הנכונה לשפר את מצבה של החברה: פנחס המשיך להזמין עוד ועוד חומרי גלם למרות המצב הפיננסי, ועורר את חמתו של חנוך, שראה בכך "בזבוז כספים משווע". בשל כך, הוא לא הסכים לאשר את הרכישות, ועורר את זעמו של פנחס, שהמשך הייצור היה בעיניו הדרך הנכונה להגדיל את המכירות ולהוביל לשינוי. לוויכוחים הקולניים ביניהם היו עדים גם תמיר, בנו של פנחס, שניהל את התפעול, ורקפת, בתו של חנוך, שניהלה את האדמיניסטרציה וכוח-האדם.

לכאורה, כל שנדרשתי לעשות הוא לבנות עבורם תוכנית הבראה פיננסית ופיתוח עסקי ושיווקי, שיעמידו אותם מחדש על הרגליים. עם זאת, ידעתי שיידרש טיפול יסודי יותר. על פי הגישה ההוליסטית, שבה אני דוגל, הפתרונות האמיתיים מגיעים ממתן מענה ב-360° לכל הסוגיות הקשורות בעסק המשפחתי, ולא מהמימד הפיננסי או העסקי ניהולי בלבד.

***

הניסיון שצברתי בליווי עסקים משפחתיים מלמד, שאפשר להוציא אדם מהבית, אבל קשה להוציא את הבית מהאדם. אפשר לראות את זה באופן ברור בעיקר בפן של דרך ההתנהלות התקשורתית בין בני המשפחה. אם ההורים נהגו לדבר בבית בצעקות, המנטליות הזו מחלחלת גם לעסק. העובדים עשויים אולי להתרגל לדיבור הרעשני והלחוץ ולהכיל אותו; הספקים והלקוחות הם הרבה פחות סלחניים.

כשבני הדור השני והשלישי נכנסים לעסק, הם מביאים איתם גם "נדוניה": הכלות והחתנים. אלה יודעים יפה מאוד לעמוד על הזכויות שלהם ובאים בדרישות לאח או לאחות: "למה הוא קיבל יותר ממך?", "למה אתה לא יכול להביא יותר כסף?" ו"אל תוותרי לו!" ואם בילדות החלה קנאה בין האחים, הרי שהאשה או הבעל רק מעצימים אותה למימדים חדשים.

האינטריגות בבית משפיעות, כמובן, על ההתנהלות בעסק. אי אפשר שהן לא ישפיעו, כי כולנו בני אדם. השאלה הגדולה ביותר, ברוב המקרים, היא: איך משאירים את הבעיות במשרד ולא מדברים עליהן

מסביב לשולחן בארוחה המשפחתית בערב שבת? איך מנטרלים את החיכוכים היומיומיים ולא מאפשרים להם לזלוג לחיים השוטפים?

אחרת, זה פוגע במערך המשפחתי ועלול להשפיע לרעה על החלטות עסקיות חשובות.

התפקיד שלי, כמלווה עסקים משפחתיים, הוא לראות את מה שקורה בתוך העסק, למפות את הסוגיות, למצוא את הגבולות ולנפות את מה שלא נחוץ, מתוך הבנה כוללת והוליסטית. כשמבינים את הבעיה, אפשר למצוא לה פתרון מתאים.

***

תקשורת מיטבית בין בני משפחה, בכלל, ובעסק משפחתי, בפרט, מעסיקה מאוד את אנשי המקצוע השונים. שתי שיטות שכיחות שבעזרתן ניתן לגשר על פני מחלוקות וסכסוכים פנים-משפחתיים ולפתור אותם, הן מודל ניתוח העסקאות של הפסיכיאטר אריק ברן ומודל אפר"ת (אירוע-פרשנות-רגש-תגובה), המבוסס על גישתו של הפסיכולוג אלפרד אדלר.

המודל הראשון מיפה את שלושת מצבי האגו של האדם: הורה, בוגר, ילד. הוא מאפשר לגורם המלווה את המשפחה לזהות מאפיינים ייחודיים של כל אחד מבני המשפחה. כך, למשל, אם אחד מבני הבית רואה אירוע מסוים בעיניים של "הורה" ואילו האחר רואה את הדברים בעיניים של "ילד", הרי שהם אינם רואים את הדברים עין בעין. זיהוי חוסר השוויון ביניהם מאפשר לגבש את דרך ההתמודדות המתאימה. עזרה בשינוי נקודת המבט יכולה כמעט באורח פלא לסייע לראות את הדברים עין בעין ולהפוך קונפליקט לשיח בונה ומכיל.

המודל השני מדגיש את העובדה שכל אירוע שקורה בעסק או בבית יכול להתפרש בצורות שונות על ידי כל אחד מבני המשפחה. הפרשנות מעוררת באדם רגש מסוים ובהתאם לכך, הוא גם מגיב. שינוי הפרשנות יוביל ככל הנראה לשינוי הרגש, ומכאן – לשינוי התגובה ויצירת אירוע חדש שונה שבגינו יהיה שינוי בפרשנות וברגש ובתגובה של הצד השני וחוזר חלילה.

שינויים אלו יכולים להפוך תקשורת מתלהמת לתקשורת מחבקת ובונה.

שימוש בשני המודלים במקביל עשוי להיות יעיל במיוחד.

אין ספק, כי תקשורת לקויה וחוסר הבנה בין בני המשפחה עלולים להיות הרסניים גם לעסק המשפחתי וגם למשפחה עצמה. לפיכך, כשנוקטים גישה מתקדמת לתקשורת בינאישית, אפשר לשנות את מסלולו של העסק ולשפר את היחסים במשפחה.

בכל חברה שאיתה אני עובד אני משתדל להטמיע דרכים לניהול כעסים וחילוקי דעות. אחת מהן היא: "לא מדברים על העסק אחרי השעה 18:00 בערב", במטרה לגרום לכך שמה ששייך לעבודה יישאר שם ולא יגיע הביתה. זה אולי סוג של הפרדה טכנית, אבל זהו הרגל יעיל ובריא מאוד למשפחה. בכל מקום שהמסר חלחל והפך להרגל, חיי המשפחה והעסק השתפרו לאין ערוך.

***

ואיך הסתיימה ההתנגשות התמידית בין פנחס לחנוך? באופן מיידי, הכנתי עבורם תוכנית עסקית להקמת מפעל חדש, גדול יותר. הקמנו מערכת ניהולית הכוללת מועצת יועצים מקצועיים שתתמוך ותסייע בניהול העסק. תוך שנתיים מיום הקמתה, נרשם  גידול משמעותי ברווחים. במקביל, התחלנו ללוות כל אחד מבני המשפחה והצאצאים על פי המודל שלנו. ואכן, בזכותנו, המצב הכאוטי לא נמשך זמן רב.

החברה שינתה את פרטי הלקוחות וחלק מפרטי הסיפור בכדי לשמור על חסיון הלקוח.



זקוקים לסיוע בעסק המשפחתי?


x
סייען נגישות
הגדלת גופן
הקטנת גופן
גופן קריא
גווני אפור
גווני מונוכרום
איפוס צבעים
הקטנת תצוגה
הגדלת תצוגה
איפוס תצוגה

אתר מונגש

אנו רואים חשיבות עליונה בהנגשת אתר האינטרנט שלנו לאנשים עם מוגבלויות, וכך לאפשר לכלל האוכלוסיה להשתמש באתרנו בקלות ובנוחות. באתר זה בוצעו מגוון פעולות להנגשת האתר, הכוללות בין השאר התקנת רכיב נגישות ייעודי.

סייגי נגישות

למרות מאמצנו להנגיש את כלל הדפים באתר באופן מלא, יתכן ויתגלו חלקים באתר שאינם נגישים. במידה ואינם מסוגלים לגלוש באתר באופן אופטימלי, אנה צרו איתנו קשר

רכיב נגישות

באתר זה הותקן רכיב נגישות מתקדם, מבית all internet - בניית אתרים.רכיב זה מסייע בהנגשת האתר עבור אנשים בעלי מוגבלויות.